Picture of admin

admin

עדכונים במיסוי מקרקעין – אפריל 2016

עדכונים במיסוי מקרקעין ו"ע (מחוזי נצ') 11612-06-14 קיבוץ מעלה גלבוע נ' מנהל מס שבח מקרקעין טבריה (28.1.16) בעקבות תיקון שומה על ידי מנהל מיסוי מקרקעין בזמן שמתנהל לגביה הליך ערר, התקבל הערר על שומה זו, שכן הפכה בלתי רלוונטית. ו"ע (מחוזי חי') 10216-07-14 וימן נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה (14.2.16) בחישוב השבח במכירת דירת מגורים שהושכרה במסלול הפטור המלא ממס הכנסה יש לנכות פחת על אף שהעורר לא ביקש לנכות פחת מההכנסה במהלך ההשכרה. ו"ע (מחוזי ת"א) 586745-09-14 פריאנטה נ' מנהל מסמ"ק ת"א (28.2.16) העורר רכש בית ישן במטרה להורסו. נקבע כי למרות שלא נעשו פעילויות מידיות להריסת הבית, הוכחה כוונת הריסה, וכי לנוכח עמידת הנכס ריק עד להריסה, על העורר לשלם מס רכישה בשיעור הקבוע לרכישת קרקע ולא דירת מגורים, וזאת בתנאי שיהרוס את הבית בתוך 6 חודשים מפסה"ד. ו"ע (מחוזי ת"א) 24036-03-14 לין נ' מנהל מס שבח מקרקעין ת"א (8.3.16) מבנה נמכר במצב ירוד ומוזנח. המבנה נבנה כבית מגורים, אך במהלך השנים נעשה בו שימוש מסחרי ובחלק מהזמן שימש להלנת פועלים. נקבע כי לנוכח אי התקיימותו של המבחן האובייקטיבי, אין מדובר בדירת מגורים לצורך החיוב במס שבח ובמס רכישה, שכן נכון למועד העסקה לא היה מדובר בדירה המיועדת למגורים לפי טיבה והיא גם לא שימשה למגורים. ו"ע (מחוזי נצ') 44605-01-15 ניסן נ ' מנהל מיסוי מקרקעין נצרת (9.3.16) נקבע כי המגבלה הקבועה לשימוש בשיעור המס הליניארי במכירה לקרוב בתקופת המעבר חלה גם כאשר מדובר במכירת דירה אחת לקרוב ולא רק במכירה של שתי דירות (לשון המגבלה – "המכירות אינן לקרוב"). כן נדחתה טענת העורר כי לא קיימת מגבלה כאמור כאשר מדובר בדירה שהתקבלה בירושה. נקבע בנוסף כי מכירה בין אחים של חלקים בדירת ירושה אינה מהווה "חלוקה ראשונה" בנסיבות העניין. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 86), התשע"ו-2016 ייעול מנגנון תשלום המס למעורבים בעסקאות במקרקעין באזור, החייבים בתשלום מס שבח ומס רכישה למדינת ישראל וגם בתשלומי חובה לרשויות האזור. לאחר תשלום שני סוגי התשלומים מוחזר לנישומים אלו על ידי רשויות המס בישראל התשלום ששילמו לרשויות האזור. מוצע לאפשר למנהל להעביר סכומי מס ששולמו בישראל כמס שבח או מס רכישה בהעברה ישירה לשלטונות האזור. עדכונים במס הכנסה ע"מ (מחוזי מרכז) 26719-09-12 משעל נ' פקיד השומה כפר סבא (2.2.16) רווח שנוצר למערער כתוצאה מרכישת אופציה וסיחורה לקבוצת רכישה, יסווג כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, ולא כרווח הון, ולכן ימוסה בשיעור מס שולי, הגבוה משמעותית משיעור מס רווח הון.   ע"א 732/15 פקיד שומה נ' בנלי (21.3.2016) בן נרשם כבעלים של עסק לאלומיניום ושיפוצים, חלף רישומו של האב. פקיד השומה מצא כי לא דווחו הכנסות מהותיות בעסק באותן השנים, ודרש מהבן את תשלום המס החסר. נקבע כי יש לראות בבן כחייב במס, שכן הוא מנוע מלטעון כנגד המצגים שהציג לרשויות המס לאורך שנים (רישום חשבון הבנק על שמו, קיזוז הפסדי העסק מול הכנסות הבן כשכיר ועוד). זאת ועוד, היעדר מעורבות של בעל העסק בתפעולו אינה שוללת את חבותו במס בגין תקבולי העסק. עוד נקבע, כי הבן השתמש בהכנסות העסק והעביר אותן לאביו, אך לא העתיק את ההכנסות לאב, ומשכך הבן חב במס בגין הכנסות העסק. ע"א 181/14 פגי נ' פ"ש חיפה (13.3.2016) במכירת מניות בחברה שבה היו קיימים "רווחים ראויים לחלוקה" שלא חולקו כדיבידנדים, חישוב הרווחים הראויים לחלוקה יעשה בשני שלבים – ראשית, יוגדרו סך כל הרווחים הראויים לחלוקה, ולאחר מכן, רק ככל שנמצאו רווחים שכאלו, יחושב הן היחס בין הרווחים הראויים לחלוקה שנצברו עד למועד הקובע לבין כלל הרווחים הראויים לחלוקה, והן חלקו היחסי של בעל המניות באותם הרווחים. כן נקבע כי לא ניתן להחיל רטרואקטיבית את תיקון 132 לפקודה, הקובע כי הפסדים שטרם קוזזו, אותם יכולה חברה לנצל בעתיד לצורך הקטנת חבותה במס, מנוכים מסכום הרווחים הראויים לחלוקה, שכן המחוקק לא הביע רצונו במפורש בעניין זה. עדכונים במע"מ ע"מ 2495/14 י.א.נ.י יועצים בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א 3 (15.2.16) נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קבע, כי על תשלום שקיבלה המערערת מכוח הסכם פשרה (שבו צוין מפורשות כי התשלום כולל מע"מ) יחול מע"מ. זאת, היות וניתן כתמורה למכירת זכות חוזית ולא כפיצוי על שירותים שנמנע מהמערערת לתת.   ע"מ (מחוזי ב"ש) 39873-01-16 אריאל (א.ד.ק) בע"מ נ' רשות המיסים (7.3.16) משנוכח המנהל כי אדם אשר נרשם כעוסק לא הקים עסק, או שהעסק חדל מלקיים פעילות עסקית, וכאשר מתעורר חשש מבוסס שהעוסק משתמש בעסקו לפעילות בלתי חוקית, רשאי המנהל לבטל את רישומו של העוסק במרשמי מע"מ. ע"מ (מחוזי ת"א) 37473-05-12 אמריקה ישראל קאמפ נ' מע"מ ומס קניה ת"א (17.3.216) בשאלת החלת מע"מ בשיעור אפס על מתן שירות לתושב חוץ נפסק, כי כאשר חלק מייעודו של תושב החוץ (מקבל השירות) הוא ליתן שירותים לתושב ישראל, ומשפעל העוסק הישראלי כזרוע ארוכה/ נציג של תושב החוץ בארץ, לא יחול מע"מ בשיעור אפס מכוח סעיף30(א)(5), היות ונותן השירות בארץ מעניק בפועל שירות גם לתושבי ישראל.   תזכיר חוק מע"מ – תיקון מוצע בעניין רכישת מוצרים ושירותים מחו"ל  כתולדה של קושי חובק עולם בגביית מיסים בגין שירותים הניתנים על ידי ספקים "גלובליים"  שמקום מושבם אינו זהה למדינת צרכני השירות, הוצע לקבוע כי: א. בגין אספקת שירותים (אלקטרונים, תקשורת, רדיו וטלוויזיה) לתושב ישראל מאת תושב חוץ, יהיה החייב במס – נותן השירות. כאשר מקבל השירות הינו עוסק/מלכ"ר/מוסד כספי- יהיה החייב במס- מקבל השירות. ב. לתקן את סעיף 30(א)(7) ולקבוע כי עוסק ישראלי המספק שירותים לתושב ישראל יהיה חייב בתשלום מס מלא גם אם השירות ניתן מחוץ למדינת ישראל. ג. תושב חוץ המספק שירות דיגיטלי או מפעיל חנות מקוונת יהיה חייב ברישום בישראל והגשת דו"ח במרשם ייעודי שיוקם לכך. החלטת מיסוי 3314/16- סיווג פעילות למתן אשראי סיווגה של חברה לעניין רישומה לפי חוק מע"מ יעשה על פי מהות פעילותה. לפיכך, מקום בו חברה פועלת בתחום מתן אשראי ובכפוף להיקף פעילותה, יש לסווגה בגדר "מוסד כספי" על פי החוק. החלטת מיסוי 3721/16 – "ביצוע עבודות פיתוח – אישור מסמך אחר" בשל עבודות פיתוח שהיו אמורות להתבצע על ידי חברה, נגבתה תמורה מהרוכשים (המשתכנים) וכן הוצאה להם חשבוניות מס ושולם המע"מ הכלול בהן על ידי החברה. אלא שבפועל, העיריה שכרה קבלן משנה לביצוע העבודות. בנסיבות אלה, נקבע כי הקבלן יוציא לעירייה חשבוניות מס בגין השירות שנתן, בעוד שהחברה תהא זכאית לנכות מס תשומות על סמך חשבוניות אלה כ"מסמך אחר". עוד הובהר כי השימוש ב"מסמך אחר" דורש אישור ספציפי של המחלקה המקצועית ואין להסתמך על החלטת המיסוי בלבד.

שתפו את הפוסט הזה